top of page

משעמם לי!

הספר הרביעי שלי - והראשון בטרילוגיה של יותם ואבא -  הוא גם סיפור חצי-אוטוביוגרפי. סיפור על יותם (תום?) שמתקשה למצוא עניין בכל דבר ועל אביו (עבדכם?) שעושה מאמצים בלתי אנושיים כמעט ולוקח את בנו המשועמם למחוזות הזויים כדי לחלץ ממנו ולו בדל של סיפוק והנאה. מבחינתי זה לא ספר של בעיה ופתרון, אלא ספר-אקשן והרפתקאות עם המון כיף והפתעות.

״בואו חבריה, נמשיך ללגום

ונשיר לכבוד הפיראט האדום!

הים הוא גדול ומלא סכנות

ואין בו אפילו פלאפל לקנות!״

 

עוד משהו קטן:

בהתחלה חשבתי לקרוא לסיפור בשם הבלתי צפוי ״ספר משעמם״. אותי אישית זה ממש הדליק. את אנשי כתר, מסתבר, זה הרבה פחות הדליק והם הטילו וטו מוחלט על הרעיון המקורי. אולי הם צדקו...

תום מדגמן פוזות של שיעמום

דבר הביקורת

 

"סיפור מלא הומור, כתוב בעברית דיבורית. הציורים גרמו לילדיי להתפוצץ מצחוק. אור (5): "זה ספר לא משעמם בכלל. הרבה תמונות, קצת מילים והכי חשוב זה לא ספר של בנות על רקדניות בלט ופיות שיניים." צמח לי מבקר ספרות בבית ואני לא ידעתי".

(רן יגיל, תרבות מעריב 4.6.2010)

 

"יוצא דופן, משעשע, מלא הומור, מאוייר להפליא"

(נעמי גוטקינד-גולן, מקור ראשון, 30.5.2010)

 

"ספר חביב ביותר, המאוייר בשובבות סוחפת, שיגרום לכם לחשוב פעמיים לפני שתשתמשו בצמד המילים שעל כריכתו"

(אסנת בלייר, להיות הורים, יוני 2010)

 

"יש מעט מאד כותבים שיש להם את הכישרון גם לאייר את סיפרם. רוני חפר מביא איורים מדהימים וללא ספק זהו אחד הספרים עם האיורים היפים ביותר שראיתי לאחרונה. חפר לוקח את הקוראים למסע משעשע ולא משעמם בכלל, נראה כי כשמשתעממים פשוט הדמיון מפליג רחוק. במשפט סיכום: ספר ילדים יפהפה!"

(מקומון ערים,17.6.10)

 

"הסיפור שאבא של יותם טווה לו מקסים והציורים נפלאים."

(סיגל ריבה, אתר "מאקו")

bottom of page